כצמן עו"ד נ' אפלפלד

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 02-41459-11-1.

המשיב הינו עורך דין אשר ייצג את המשיבה בהליכי הגירושין שלה, בתביעות למשמורת והסדרי ראיה, פירוק שיתוף במיטלטלין ובדירת המגורים ובמזונות הקטינים.

המבקשת החליטה להגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה ובין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה העומד על סך של 15,000 ₪.

שכר הטרחה לא שולם ע"י המבקשת. המשיב הגיש תביעה לתשלום שכר טרחה בעבור ייצוגו את המבקשת בהליך של בקשת רשות לערער (אשר נדחתה בסופו של דבר).

טענות המבקשת

המבקשת, דוברת השפה הרוסית, טוענת בתצהירה שהמשיב הטעה אותה לחשוב שיש צורך בהגשת ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 24.3.11, המחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 800 ₪ ובשל דחיית ביהמ"ש את בקשתה לרכוש את החלק של בעלה לשעבר בדירה המשותפת.

לטענת המבקשת, בדיעבד הסתבר לה כי לא היה כל טעם בהגשת בקשת הרשות לערער, משום שלאחר תרגום החלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 1.5.11 , התברר לה כי ביהמ"ש לענייני משפחה הסכים להעניק למבקשת את האפשרות לממש את זכות הקדימה שניתנה לה על חלקו של הבעל בדירה. עוד מוסיפה המבקשת בתצהירה כי המבקש סירב להציג בפניה את החלטות ביהמ"ש ופרוטוקולי הדיונים ואף סירב לתרגם לה את החלטות ביהמ"ש.

לטענתה, הסכם שכר הטרחה נחתם תחת לחץ וניצול חולשתה.

טענה נוספת של המבקשת היא כי הסכם שכ"ט מדבר על עירעור ואילו המבקש הגיש בקשת רשות עירעור ולכן אינו זכאי לשכ"ט שנקבע בהסכם.

החלטה

לאחר שקראתי את התנגדות המבקשת ולאחר שנחקרה המבקשת על תצהירה, סבורני כי יש לדחות את התנגדות המבקשת לביצוע תביעה בסכום קצוב.

הסכם שכר הטרחה נכתב ברוסית ונחתם ע"י המבקשת. המבקשת הודתה בחקירתה כי השיחות עם המשיב נוהלו בשפה הרוסית. טענת המבקשת בתצהירה כי לא נמסרו לה החלטות של ביהמ"ש נסתרה בחקירתה, כאשר השיבה שהיא והמשיב קיימו מספר פגישות, כאשר באחת מהן אף נמסרה למבקשת החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 24.3.11 .

המבקשת התחמקה בחקירתה כשנשאלה כיצד תכננה לשלם למשיב את שכר הטרחה והוסיפה שכאשר יש מזומן משלמים במזומן וכשאין, משלמים בשיקים.

המבקשת לא שיתפה פעולה בחקירתה ותשובותיה לרוב לא היו ענייניות.

בנוסף, גרסתה הראשונה של המבקשת מופיעה במכתב ששלח בא כוחה הנוכחי למשיב (מתאריך 12.7.11- נספח לכתב התביעה) שונה באופן מהותי מגרסתה הרשומה בתצהיר.

על פי גרסת המבקשת הראשונה, המבקשת מסרבת לשלם את שכר טרחת המשיב בשל קיומו של תנאי מתלה, לפיו תשלם למשיב שכר טרחה רק אם ערעורה יתקבל. לטענתה, מקום שנדחתה בקשת הרשות לערער, אינה חייבת בתשלום שכר טרחתו של המשיב.

טענה זו, איננה מופיעה ולו במשפט בתצהיר המבקשת ולא נאמרה בחקירתה בפני.

לאור העובדה כי טענותיה העובדתיות של המבקשת בתצהירה הוכחו בחקירתה הנגדית כמופרכות, ראיתי לקבוע כי מדובר בהגנת בדים.

לסיכום